"אם הוא רוצה – הוא יכול?" הקשר בין מוטיבציה, קשב וריכוז | ד"ר נאטלה בן-דניאל

על הקשר בין מוטיבציה, קשב וריכוז

נראה לי שהיום הורים יודעים כבר הכול על התסמינים של הפרעת קשב וריכוז, על שלושת הסוגים של ההפרעה (בלתי קשוב, היפראקטיבי ואימפולסיבי וסוג המעורב), ויכולים בעצמם לספר לרופא על התסמינים של ההפרעה.

ובכל זאת, ישנן סוגיות שלא לגמרי ברורות להורים וגורמות להם להרגיש מבולבלים מול מצבים שונים של הילד שלהם.

כאשר הוא רוצה – הוא מתרכז. אז מה הבעיה?

אחת מהסוגיות הללו היא העובדה שילדים יכולים להיות מרוכזים היטב בפעילות האהובה עליהם — ואני ממש לא מדברת על משחקי מסך, אלא על כל פעילות/משחק אהובים, כגון משחקי הרכבה/משחקי דמיון — או לחלופין יכולים להיות מרוכזים טוב דיו בשיעורים מסוימים, האהובים עליהם, בבית הספר, לעומת השיעורים האחרים שבהם נצפים התסמינים שמפריעים לתפקודו וגוררים הערות/תגובות שליליות של המורים.

אז הורים שואלים: כיצד זה יכול להיות? כאשר הוא רוצה – הוא מתרכז היטב, ואם לא בא לו – לא מרוכז ומתקשה לתפקד?

אם יש בעיה, אז יש בעיה; אם אין אותה – אז אין אותה!

מוטיבציה וכוח הרצון — ההבדל המהותי

ופה, הורים יקרים, חשוב להבין שלכל ילד (כמו בעצם לכל מבוגר) קל להתרכז בפעילות אהובה עליו, כאשר לילד ישנה מוטיבציה לעסוק בה.

העניין הוא שילדים (וגם מבוגרים), ללא קושי בוויסות הקשב, ללא היפראקטיביות ואימפולסיביות וללא בעיות בתפקודים ניהוליים של המוח, מסוגלים בזכות כוח הרצון שלהם (volition) לגייס ריכוז גם במצבים שבהם "צריך" — ולא בהכרח מעניין/כיף/מלהיב.

ילדים עם הפרעת קשב וריכוז אינם מסוגלים לפעולה זו — יכולת זו פחותה בהרבה ובדרך כלל מחזיקה זמן מוגבל יחסית, או כלל לא קיימת.

הפרעת קשב לא באה לידי ביטוי 24/7

הפרעת קשב וריכוז, במיוחד בחומרה קלה–בינונית, לא באה לידי ביטוי 24/7. ישנם מצבים שבהם ילד מרוכז טוב דיו, ישנם מצבים שבהם מצליח להתרכז לזמנים קצרים בלבד, וישנם מצבים שבהם בכלל לא מצליח להתרכז.

אחד המרכיבים האחראים לתנודות ביכולת זו — זה מידת העניין/הרצון של הילד בפעילות.

---

יש לכם שאלות נוספות על הפרעת קשב וריכוז? צרו קשר לתיאום פגישת ייעוץ.